שונות

מיאסטניה גרביס ועיניך

מרבית חולי המיאסטניה גרביס מתלוננים על בעיות בעינים. כיוון שכולנו חייבים להשתמש בעיניים, באופן שונה לנהיגה, לקריאה או סתם לצפייה בטלויזיה - כולנו חייבים לדאוג לכך שהעיניים יתפקדו בצורה הטובה ביותר.

תשעה מתוך עשרה חול' מיאסטניה חוו צורה מסויימת של מעורבות העיניים במחלה. שיעור גבוה זה מביא חולים רבים אל רופא העיניים, בחיפוש אחר הקלה כלשהי לבעייתם. התלונות הן שונות כפי שהמחלה היא שונה. כולנו יודעים שהסימפטומים משתנים בהתאם למתח, ללחץ, לגורמים סביבתיים ולמצב גופני. אחת התלונות השכיחות ביותר היא ה"ראייה הכפולה". נושא זה יכול להיות קשה לרופא, כפי שהוא קשה לחולה. שיטות נורמליות המשמשות לתיקון ראייה כפולה אינן יכולות לעזור לחולי מיאסטניה, בגלל השונות של המחלה. בהרבה מקרים, משקפיים עם עדשה עמומה באחת מהעיניים יכולה להועיל. הדבר מאפשר לעין אחת לראות מבלי לחסום לחלוטין את העין השנייה,כפי שקורה אם שמים רטייה על העין. רטייה היתה פתרון נפוץ כי היתה פתרון קל, אך רוב החולים מרגישים נורא כשאינם רואים בצד אחד. מומלץ לבצע החלפת הרטייה בין העינים מדי יום, כך שאף עין אינה נחלשת.

חסימה בעדשת פלסטיק יכולה אף היא לעזור לחולה, באשר היא מסיטה את הדמות בהתאמה כך ששתי הדמויות יתלכדו לדמות אחת. ניתן להרכיב ולהוריד עדשות אלה בהתאם לצורך. טיפול כזה יכול לעזור באשר דרגת הראייה הכפולה היא קבועה. החולה חייב לקבל הדרכה איך לעשות זאת בביתו.

צניחה של העפעף, או פטוזיס - ptosis - היא התלונה הנפוצה השנייה. התופעה יכולה להשתנות מראייה בלתי זהה בעיניים ועד לסגירת העין כמעט באופן מלא. אפשר להרכיב על המשקפיים תוספת לתמיכה בעפעף. במקרים שונים אפשר לעזור מעט ע"י הדבקת אגד מדבק (פלסטר) להחזקת העפעף פתוח.

מצב הפוך הוא כאשר חלק מהחולים, אינם יכולים לסגור את העין בשלמות, בעת שהם זקוקים לעפעוף. הדבר יכול להוביל לחשיפה מתמדת של החלק החיצוני של העין ולגרום לכאב (יובש). אפשר לטפל במצב זה די בקלות ע"י טפטוף של נוזל סיכה במשך היום או משחה מתאימה. בלילה - העין נשמרת רטובה, וכך יש הגנה על חלק העין החשוף. בזמן שינה ייתכן שידרש להדביק את העפעפיים לסגירתם.

תלונות על רגישות לאור אינם נפוצות כל-כך. אפשר לטפל בזה ע"י עדשות צבועות כנגד אור הבית, או משקפי שמש לאור חזק יותר בחוץ, בשמש.

לכל חולה קיימת מידה שונה של סוג תרופה או מינון כדי להקל על התופעה. סטרואיד הנלקח בפה, יחד עם מסטינון משמשים לפעמים לחולי מיאסטניה עינית. סטרואידים מקלים ב -4 מתוך 5 מקרים.

לעומת מסטינון שיש לו לפעמים תופעות לוואי או תופעות זמניות בלבד-תופעות הלוואי ארוכות הטווח של הסטרואידים יכולות להיות הרסניות לגוף בכלל, ובמיוחד לעיניים. כל חולה הנוטל סטרואידים לתקופות ארוכות חייב להבדק באופן תקופתי אצל רופא העיניים לאיתור של קטרקט או גלאוקומה. קטרקט כתוצאה מסטרואידים יכול להימצא אצל אנשים צעירים בכמות גדולה יותר מאשר אצל מבוגרים. קטרקט זה נוטה לגרום יותר בוהק ולהקטין את שדה הראייה, במיוחד בחוץ, ולהפריע לקריאה. התרופה היחידה לזה הינה ניתוח להסרת הקטרקט.

גלאוקומה (לחץ תוך עיני), המכונה גם "הגנב השקט של הראייה", יכולה להיות הרסנית ביותר מפני שהיא אינה גורמת לכאב או לתופעות לוואי. ההערכה היא שהסטרואידים יכולים להגביר את הלחץ התוך עיני ולהזיק לעצב הראייה . רוב החולים אינם יודעים על כך עד שהם נבדקים ע"י רופא העיניים שלהם. מכיוון שאת הנזק שנעשה ע"י הגלאוקומה אי אפשר לתקן, האמצעי היחיד הוא מניעה. בדיקות תקופתיות של לחץ העין. עצב הראייה ושדה הראייה הם האמצעי היחיד לגילוי השינויים הנגרמים ע"י הסטרואידים.

לכן מומלץ, איפא, לכל חולי מיאסטניה גרביס להבדק באופן שגרתי, אצל רופא העיניים.

וסת, הריון, לידה ומיאסטניה גרביס.

המידע שמובא כאן, מתוך חוברת של "עמדתת מיאסמניה גרביס" במערב פנסילבניה בארה"ב, בא לתת לנשים הכרות חיונית עם מספר עובדות יסוד על הקשר בין מחלת מיאסמניה גרביס לבין וסת, הריון ולידה

וסת

וסת הינה פליטת נוזל דמי מהרחם במחזורים קבועים, כתוצאה מהתקלפות של הרקמה הפנימית של הרחם. עם תום הוסת מתרחשת בניה מחודשת של הרקמה הפנימית ברחם, באמצעות הפרשת ההורמון אסטרוגן על 'די השחלות. בשלב הבא מתרחש תהליך הביוץ, ובמהלכו מופרש ההורמון פרוגסטרון, המכין את רירית הרחם להתעברות.

קיימת דיעה כי הפרשת הפרוגסטרון מחריפה את סימני המיאסטניה, בעיקר בתקופת טרום המחזור החודשי.

בזמן המחזור החודשי, בעת הפרשת האסטרוגן, יש שיפור בתופעות המיאסטניה.

מומלץ לכל חולת מיאסטניה גרביס המרגישה חולשת יתר בתקופת הביוץ (לאתר הוסת) להתיעץ עם גניקולוג ונוירולוג.

הריון ולידה

הופעת סימני המיאסטניה, החלשתם או החמתרתם בזמן הריון, לא ניתנת לצפיה מראש. המצב יכול להישאר ללא שינוי, אך בדרך כלל נהוג לקבוע כי בזמן השליש הראשון והשליש האחרון של ההריון יש החמרה במצב.

מומלץ ביותר לאשה חולת מיאסטניה גרביס להתיעץ עם גניקולוג ועם נוירולוג מיד עם תחילת ההריון. מיאסטניה גרביס אינה משפיעה על התפתחות העובר. הטיפול המקובל לפני הלידה, לחולות מיאסטניה, הוא מנוחה רבה, מניעה או טיפול במחלות נוספות (כמו חיסונים). חובה להמשיך כמובן בנטילת כל התרופות לטיפול במיאסטניה עצמה.

חל איסור לקבל הזרקה תוך ורידית של תרופות כגון טנסילון, מסטיגון או פרוסטיגמין מכיון שהדבר עלול יגרום להקדמת צירים וללידה מוקדמת.

משך הלידה והתקדמותה אינם מושפעים ממחלת המיאסטניה. שרירי הרחם, שהם שרירים חלקים, אינם מושפעים על-ידי המיאסטניה גרביס. אולם, שרירי השלד ושרירים רצוניים שכן מושפעים על ידי המיאסטניה, יכולים לגרום חולשה בזמן לידה ממושכת. לגבי תרופות הניתנות ליולדת להקלת כאבי הלידה - ברור כי גם לגבי יולדת רגילה ההשפעה היא ספציפית ושונה. גם השפעת טשטוש והרדמה שונה מיולדת ליולדת. טשטוש היולדת דורש שיתוף פעולה מלא מצידה. ההרדמה מבוצעת במספר שיטות. יש לזכור כי הרפיית השרירים, המתרחשת בזמן ההרדמה, יכולה לגרום לחולשה מתמשכת וקשה ליולדת חולת מיאסטניה. לכן חייבת להיות התיעצות קודמת בין הרופא המיילד, הרופא המרדים ונוירולוג לגבי הרדמת יולדת חולת מיאסטניה.

ניתוח קיסרי יתבצע ביולדות חולות מיאסטניה רק בחוסר ברירה.

הנקה

יולדת חולת מיאסטניה יכולה להיניק בהתאם לחומרת התופעות של המיאסטניה, באשר ההנקה עלולה לגרום לחולשה. גם תדירות ההנקה, באם היא תכופה, יכולה לגרום לחולשה. יש צורך בפיקוח רפואי של נוירולוג לגבי היתרי הנקה ולכן מומלץ שכל אם שבכוונתה להיניק, תתייעץ עם נוירולוג לפני תחילת ההנקה.

מיאסטניה מולדת אצל הולד.

לעיתים (ב - 15%-20% מהמקרים) קיימת תופעה של חולשה זמנית בתינוק שנולד לאם חולת מיאסטניה, אולם לא כל הילדים של אותה אם חולת מיאסטניה יפתחו חולשה מיאסטנית זמנית זו.

אין קשר ישיר בין חולשתו הזמנית של התינוק ובין משך או עוצמת המיאסטניה של האם. תופעה זו מתרחשת בתינוקות עקב העברת הנוגדנים של הקולטנים של האצטילכולין לעובר בזמן ההריון. העברה זו מתרחשת בדרך כלל בכל התינוקות, אולם אצל רוב התינוקות הנוגדנים יעלמו במהירות. אצל התינוקות בעלי מיאסטניה עוברית יכולים להיווצר אותם נוגדנים ברחם האם אשר נשארים גם לאחר הלידה. בסופו של דבר כל הנוגדנים נעלמים.

מיאסטניה מולדת יכולה להופיע,מרגע הלידה ועד 10 ימים מאוחר יותר. התרופות השונות שניתנו לאם בזמן ההריון עשויות לדחות את ההופעה. בדרך כלל התופעה נעלמת תוך מספר ימים או מספר שבועות. רק במקרים מועטים נעלמת התופעה רק לאחר מספר חודשים. סימני המחלה אצל התינוק הם בכי חלש, מבט חסר הבעה, לעיתים אף בעיות נשימה. הזרקת טנסילון לתינוק הגורמת לחיזוקו, מאשרת את קיום המיאסטניה המולדת בולד. הטיפול הוא מתן מנות קטנות של תרופות אנטי קולין אסטרז כל מספר שעות, ולעיתים יש שימוש בציוד נשימה.

העברה מולדת של מיאסטניה גרביס לתינוק אין פרושה כי התינוק יפתח מיאסטניה מאוחר יותר במהלך חייו.

כל חולה מגיבה אחרת בזמן וסת, הריון, לידה והנקה.

יש צורך בפיקוח רפואי והתיעצות מוקדמת עם גניקולוג , נויורלוג ורופא המשפחה.

החמרה במאפייני המיאסטניה אינה מופיעה בהכרח בכל ההריונות של החולה.

כללים תזונתיים לחולי מיאסטניה גרביס.

כל אחד מאיתנו מן הראוי שיצרוך מזון יומי בכמות סבירה, אך במיוחד חולי המיאסטניה גרביס, הסובלים קשיי לעיסה או בליעה או ממגבלות הנובעות מהתרופות שהם נוטלים.

לקיום אורח חיים תקין, יש להנהיג שלוש ארוחות ביום. כל ארוחה תכיל לא רק את המזונות האהובים על החולה, אלא גם את ארבעת אבות-המזון.הבה נבחן אותם:
לחם וקרקרים המספקים פחמימות, כגון סוכר ועמילן - מקור אנרגיה.
פירות וירקות - מקור של ויטמינים ומינרלים.
בשר, דגים וביצים - מקור של חלבונים לתחזוקת הרקמות ובנייתן.
חלב ומוצריו - מקור של סידן, ויטמינים ומינרלים לתחזוקת העצמות ובנייתן.

לעיסה הינה פעולה חוזרת ונשנית של הלסת, הנעה מעלה ומטה. שרירי הלסת התחתונה והלשון דוחפים את המזון פנימה, ומאפשרים לשיניים לטחון אותו, כדי לאפשר את בליעתו. לאחר שהמזון נטחן, שרירי הפנים והלחיים סוגרים את השיניים, הלשון דוחפת את המזון כלפי מעלה, אל בית-הבליעה, לגרון, לוושט, ומשם לקיבה. הלשון הקטנה בפתח הגרון, הנקראת עלה ואפיגלוטיס), המצויה מעל הוושט וקנה הנשימה, משמשת מכסה המונע כניסת מזון ונוזלים לריאות. אם העלה אינו מצליח לכסות לגמרי את קנה הנשימה בגלל חולשת שרירים, עלולים המזון והנוזלים לחדור לקנה הנשימה. שיעול הבא בעקבות המצאות מזון בקנה הנשימה נועד לפנות את המזון מהקנה ולאפשר נשימה תקינה. אם תוקף אותך שיעול, רכן קדימה. סגור את הפה ונשום נשימות קטנות דרך האף. שיעול אחד חזק ידחוף את המזון שנתקע בגרון החוצה. השתדל להישאר רגוע.

כאשר יש לחולה מיאסטניה גרביס קשיי אכילה, מתרחשים הדברים הבאים:
היות ופעולת הלעיסה מתישה את שרירי הלסת, נעשית הלעיסה לא-יעילה. חולשת שרירי הצוואר והגרון מקשה על דחיפת המזון לאחור, לעבר הוושט והקיבה.

תכנן את זמני האכילה כששרירי גופך במיטבם. יש חולים המרגישים טוב כשעה לאחר נטילת התרופה. רצוי לנוח חצי שעה לפני הארוחות. מילוי הוראות אלה יקל על הלעיסה והבליעה. אם השרירים נמצאים במיטבם בבוקר, יהיה נכון לאכול בבוקר את הארוחה העיקרית.

הכנס לפה כמויות קטנות של מזון, בהפסקות קלות. פעולת הלסתות תהיה פחות מאומצת. הפסקה של כמה שניות בין נגיסה לנגיסה תמנע התעייפות.
זכור שמרקם המזון יכול להקל או להקשות על הלעיסה והבליעה. אכילת מזון רך תקל על שרירי הלסת. שתייה בכמויות קטנות בזמן אכילת מזון קשה תרכך אותו.

דאג לתקינות שיניך, כדי להבטיח פעולת לעיסה תקינה. ערוך בדיקות תקופתיות, צחצח את שיניך אחרי האוכל ונקה אותן בחוט דנטלי או קיסם. בעיות שיניים וחניכיים יגרמו קושי נוסף על הקשיים הנובעים משרירי לסת חלשים.

אחת מתופעות-הלוואי של התרופות היא שלשול, הנובע מתרופות אנטיקולינרגיות, כגון מסטינון, טנסילון או פרוסטיגמין. אם אתה סובל משלשולים, שתה הרבה, כדי להתגבר על איבוד הנוזלים, נוסף למנת השתייה היומית של שמונה כוסות. אל תאכל סלטים, מאכלים חריפים או מטוגנים, תבשילים או פירות טריים. כל אלה מגבירים את השלשול. שאל את הרופא בטרם תיטול תרופה נגד שלשול. אם השלשול אינו חולף, היוועץ ברופא..

דיאטת נוזלים המורכבת ממרק, מקפא או מיצים טבעיים, כגון מיץ תפוחי-עץ, יכולה לשמש במקום ארוחה בודדת בכדי לתת מנוחה למעיים. את הארוחה ניתן להרכיב ממזון מוצק, אך הוא חייב להיות רך. בשר צלוי או מבושל, ביצים רכות מבושלות, אורז, ירקות טריים מבושלים ופירות מבושלים. מאכלים אלה מכילים סיבים מעטים, וכך תהיה מנוחה למעיים.

עצירת נוזלים הנה תופעת-לוואי נוספת הפוקדת את החולי מיאסטניה גרביס. כשנוטלים כמויות גדולות של סטרואידים, כמו פרדניזון, מצטברים נוזלים בגוף. סטרואידים גורמים הצטברות מלח או סודיום, הגורמים הצטברות נוזלים. כדי להוציאם, צמצם את צריכת המלח באופן הבא:
- אל תוסיף מלח למזון.
- הימנע ממאכלים מוכנים, כמו מרקים, בשר מעושן, נקניקיות וכו'.
- קרא את התוויות על גבי המוצרים שאתה קונה במרכול. אל תקנה מוצרים המכילים מלח או סודיום.
- המנע מאכילת חטיפים מלוחים, כגון צ'יפס או כעכים. אם אינך יכול להתאפק, קנה אותם ללא תוספת מלח.
- אכול ירקות טריים ולא משומרים. ירקות מבושלים מספקים את כל אבות המזון, אל תוסיף להם מלח.
- ניתן לאכול ירקות קפואים בתנאי שאין בהם מלח. קרא את התווית, ליתר ביטחון. אל תקנה ירקות קפואים ברוטב או ציפוי.

תופעת-לווי נוספת של צריכת סטרואידים הנה ירידה ברמת האשלגן בגוף, תנודות בתיאבון ועלייה במשקל. האשלגן חיוני לתפקודים רבים בגוף: כיווץ השרירים, תמסורת העצבים ללב, לקיבה, למעיים ולשרירי הגפיים. האשלגן שומר על איזון הנוזלים בתאי הגוף. יש לעבור בדיקת דם תקופתית לביקורת רמת האשלגן בגוף. המזונות המאזנים את רמת האשלגן בגוף הינם מיץ תפוזים, בננות, ירקות ירוקים וצהובים, דגנים מלאים, בשר עוף ודגים - באכילה מאוזנת. תנודות בתיאבון ועלייה במשקל כתוצאה מנטילת תרופות סטרואידיות קשות לשליטה. דיאטה מאוזנת, הכוללת את כל ארבע קבוצות המזון, תעזור.

בין הארוחות ניתן לאכול מזון דל-קלוריות, כמו פירות וירקות טריים.

יש להיזהר מדיאטות-בזק לא-מאוזנות מבחינה תזונתית.

יש להיוועץ ברופא המטפל במיאסטניה גרביס בעת תכנון דיאטה להורדת משקל כמו גם בעניין תוספות ויטמינים או מינרלים.

שאלה שגרתית של חולי מיאסטניה גרביס היא: מה לעשות באירועים חברתיים או במסעדות?
אין צורך להימנע מאירועים חברתיים או מטיולים. במקומות כאלה וגם במטוסים ניתן לאכול מזון מיוחד, בתנאי שמודיעים מראש. הבא בחשבון שהמארח ייצא מגדרו כדי להשביע את רצונך, בתנאי שיקבל התראה מוקדמת. חולי מיאסטניה גרביס רשאים לשתות מעט אלכוהול, אך בעת חולשה לא יוכל החולה לשאת זאת. היוועץ ברופא.

אם יש לך שאלות מיוחדות בענייני דיאטה, היוועץ ברופא או בדיאטטיקאי.

רפואת השיניים ומיאסטניה גרביס.

אם חולה המיאסטניה שולט במחלתו, אין לו כל סיבה לחשוש או להימנע מביקור אצל רופא-השיניים, קיימות מגבלות מסוימות, כגון קושי בפתיחת הפה וסגירתו, בהחזקת הראש בזקיפות או בבליעה. רופא-השיניים חייב להיות מודע לכך, כדי שיוכל לנקוט בצעדים לצמצום הבעיה. חשוב מאוד לתכנן ביקור אצל רופא-השיניים בשעות הבוקר, ולקבוע אותו כך שיהיה תואם את נקודת-השיא במחזור האנרגיה של החולה. רצוי שהביקורים יהיו קצרים ככל האפשר.

היות שחולי מיאסטניה מתקשים להחזיק את פיהם פתוח, רצוי להיעזר במתקן תומך. לספק לחולה אמצעים לרוקן את פיו, כדי למנוע אי-נוחות או בעיות חנק. נוסף על כך יש לעזור לחולה ולהדריך אותו בשימוש במכשיר ידני להוצאת הרוק. אפילו טיפולי שורש אינם חייבים להפוך לאירוע טראומטי. יש להשתמש בחיץ עשוי מגומי, שהינו יעיל והוא גם מרגיע את פחדי החולה מפני חנק. חולי מיאסטניה הסובלים מבעיות של חסימת הגרון או חדירת נוזלים לתוך האף רצוי שלא ישכבו בעת הטיפול, אלא יישארו במצב של חצי ישיבה בכיסא של רופא-השיניים.

אם הטיפול כולל ניתוח, על רופא-השיניים להתייעץ עם הרופא המטפל, כדי לתכנן יחד את כל הצעדים. כמובן ששיתוף פעולה כזה מומלץ בכל טיפול, גם אם אין מדובר בניתוח.

הרדמה מקומית עדיפה עי הרדמה כללית במקרה של חולי מיאסטניה. השימוש ב- nitrous oxide analgesia אינו מזיק. חומרים אחרים להרדמה מקומית כוללים: carbocaine, mepivocaine, lidocaine.

ה-carbocaine מועדף יותר מהאחרים בגלל מיעוט תופעות-הלוואי וזמן ההשפעה הקצר יחסית. זריקת interligamental מומלצת במקרה של הרדמה מקומית נקודתית, מכיוון שהיא פועלת על שטח מצומצם לזמן קצר מאוד. היא אינה מומלצת במקרה של טיפול מורכב יותר.

יש לשים דגש חזק בצורך במניעה. חולי מיאסטניה חייבים לפתח הרגלי היגיינה נוקשים במיוחד: שימוש סדיר במברשת שיניים ובחוט דנטלי, שטיפת הפה בחומר חיטוי - לכל אלה חשיבות מכרעת במניעת בעיות שיניים חמורות בעתיד. יש צורך בתשומת-לב מתמדת, למרות הקושי בביצוע. יש לדאוג לסילוק האבן, בביקורים תכופים אצל רופא-השיניים ובניקיון קפדני, כדי למנוע בעיות שיניים קשות.

הצטברות אבן הינה הגורם העיקרי לבעיות פרידונטיות, שהן הגורם העיקרי לאובדן שיניים. אך-על-פי שהרקמות בתוך הפה עמידות בפני דלקות, מחלות פרידונטיות עשויות להימצא בפה ללא ידיעת החולה. בעיות שיניים קשות עלולות לפגוע בתפקוד של מערכות שונות בגוף. יש איפוא להדגיש חזור והדגש את חשיבות הטיפול המונע. יש להימנע עד כמה שניתן ממצבי-חירום דנטליים, בגלל הלחץ ואי-הנוחות הרבה שהם גורמים.

ההשפעה של סטרואידים ותרופות מדכאות על המערכת החיסונית עלולה ליצור רגישות לדלקות, והריפוי עשוי להימשך זמן רב מהמצופה. חולשה בשרירי הלוע עשויה להשפיע על סגירת השיניים, וסגירה לא-נכונה של הפה יכולה ליצור לחץ על השיניים, כאב ו/או בעיות אחרות.

למותר לציין שלקשר טוב בין רופא-השיניים למטופל יש חשיבות עליונה. החולה חייב להתמצא ב"תוכנית העבודה" ולדעת מה הרופא מתכוון לעשות בכל שלב. הרופא חייב להכיר את המגבלות של החולה ואת התרופות שהוא מקבל. מידע מלא ותקשורת טובה יבטיחו שהחולה יהיה רגוע יותר ומוכן לשתף-פעולה. טיפול שיניים יעיל בחולי מיאסטניה דורש עבודת צוות טובה בין רופא-השיניים, הרופא הכללי המטפל, הסייעת והרופא המרדים (כאשר נוכחותו חיונית).

עבודת צוות טובה תבטיח שחולה המיאסטניה יקבל כל טיפול שיניים שהוא זקוק לו תוך צמצום מרבי של הקשיים והסיכונים. עם עבודת צוות כזאת, אין לחולה המיאסטניה כל סיבה לפחוד מטיפול שיניים.

דע את זכויותיך.

מכיוון שאין כללים ונהלים ברורים המיוחדים לחולי מיאסטניה גרביס, אנו מציעים לכל החולים לבדוק ולהיות ערניים לגבי מספר זכויות שיתכן ומגיעות להם בהתאם למצבם הבריאותי.

זכויות אלה כוללות בין השאר:

פטור ממס הכנסה לבעלי נכות של 90% ומעלה.

פטור ממסי ארנונה (תלוי ברשות המקומית).

גמלת נכות כללית.

גמלת ניידות.

תו חנית רכב נכה.

תשלום עבור ביטוח בריאות ע"י המוסד לביטוח לאומי (לאלה שאינם עובדים ומקבלים קצבת נכות).

כל בקשה לקבלת הזכויות המפורטות לעיל ואחרות, תלויה בהגשת בקשה לסניף הביטוח הלאומי או רשויות אחרות במקום מגוריכם, בצרוף האישורים הרפואיים המבוקשים על ידם.

פירוט נוסף ניתן למצוא ב"מדריך זכויות נכים ומוגבלים בישראל", בהוצאת המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 1991.